#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם נותנין כלי מנוקב מלא שמן ע""פ הנר?"	"אם לא חברו אסור [ואפי' של חרס] שמא יסתפק ממנו וחייב משום מכבה [לפי ר' יהודה דמחייב משום מלאכה שאצל""ג, אבל לפי ר""ש אסור מדרבנן (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב')], ואם חברו [אפי' ע""י בעה""ב] מותר דכיון שהוא כלי אחד בדיל מיניה"	סימן רסה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור להסתפק מהכלי מנוקב?	"הערוה""ש (סעי' ב' - ד') מאריך בהענין, והביא כמה שיטות בדבר:<br>1) הרמב""ם (פ""ה הי""ב) כתב דאסור משום מוקצה [ותמהו הגר""ז (קו""א) וחזון יחזקאל אם באמת ליכא איסור להסתפק ממנו מדוע הוא מוקצה]<br>2) הירושלמי פי' משום מבעיר, וביאר הערוה""ש (שם) דכיון שאין התחברות בין הטיפות הוי כאילו עשאו בידים א""נ גזירה שמא יערה מהשפופרת לתוך הנר בשבת<br>3) היש""ש (ביצה פ""ב סי' כ""ח) פי' שמא יקח השפופרת כולה מעליה בעוד הורדת הטיפין והוי כיבוי ממש<br>4) הרא""ש (ביצה פ""ב סי' י""ז) הביא ראיה מכאן דלא כתוס' דיש חיבור בין כל השמן והוי מכבה ממש [וכפשוטו זהו נמי כוונת רש""י דכתב חייב משום כיבוי, והפנ""י רצה לדחוק ברש""י דהוי משום מוקצה], והערוה""ש (סעי' ו') ביאר יותר דדוקא בשמן שהוא לח נעשה כאחד, אבל בחתיכות חלב מבואר בהגהות אשר""י דאם נוטל אחד מהם אינו עובר על כיבוי [והדרכ""מ (ס""ק ב') הביא מח' בדבר זה, ומדבריו משמע דאין חילוק בין חתיכות של חלב לנר, ודלא כחילוקו של הערוה""ש {אכן עי' מש""כ לקמן (סי' תק""א) דודאי יש חילוק בין דברים הנפרדים כעצים לשמן דהוי גוף אחד}], וכן ראינו בביה""ל לעיל (סי' רנ""ב) בתבואה דמסתפק אם לדמה תבואה לשמן."	סימן רסה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן ראש הפתילה בתוך קערה של שמן?	"ה""נ אם לא חברו אסור דאינו ככלי אחד [ואע""פ שהפתילה מונחת בתוך הקערה אינו בדיל מיניה (מ""ב ס""ק ג')], אבל אם חיברו מותר (מ""ב ס""ק ד')"	סימן רסה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נותנים כלי תחת הנר לקבל שמן/שעוה?	"לקבל שמן אסור משום ביטול כלי מהיכנו שאינו רוצה לנער ולהפסיד השמן משא""כ בשעוה אפשר לנערו מיד (הגהות אשר""י, מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ה') {ונראה דמיירי כשרוצה לקבלו כדי שלא יאחז אור על השלחן אבל אם כוונתו שלא יפול על השלחן אסור אפי' בשעוה שהוא רוצה שיהיה בתוך הכלי בדוקא} [וכתב הב""י דמה שהתיר ההגהות אשר""י בשעוה היינו רק לשיטת בעל התרומה (מובא לקמן סי' ש""ט) דס""ל דאינו בסיס אלא אם כוונתו שהמוקצה יהיה שם לכל השבת אבל אם כוונתו ליטלו באמצע השבת אינו מוקצה, ועוד כתב הב""י דאין זה כדעת הר""ן דס""ל דאסור לבטל כלי מהיכנו אפי' למקצת שבת, והמג""א (ס""ק ב') חולק על הב""י על שתי דברים אלו, לגבי שיטת הבעל התרומה כתב המג""א דכאן כו""ע מודו דאינו בסיס כיון שלא היה עליו בין השמשות, ולגבי האיסור של הר""ן כתב המג""א שהרבה ראשונים חולקים על הר""ן (כגון הרי""ף, רא""ש, וטור) וס""ל דאם מנערו מיד אינו בסיס כלל ומותר לגמרי, ואפי' להר""ן (והרשב""א) דמחמיר היינו דוקא שלא במקום הפסד אבל במקום הפסד מודה דמותר אם מנערו מיד וכאן הוא מקום הפסד משום חשש דליקה והוא מנערו מיד, והקשה המהרי""ל א""כ בהיתר דניצוצות למה צריך הגמ' לפרש הטעם מפני שאין בהם ממש לימא מפני שאפשר לנערם מיד ויהא מותר משום הפסד ומכאן משמע דאין זה מקרי הפסד מרובה דאינו ברי הזיקא, ודחה המג""א דנהי דאינו מקרי הפסד מרובה מ""מ מותר לכו""ע דהרי אפשר לנער השעוה מיד ולכו""ע לא בעי הפסד מרובה לזה, וכל המח' הוא בדבר שא""א לנער מיד כגון פחם דצריך לשהות עד שיכבה ומש""ה איצטריך טעמא דגמ' דאין בהם ממש {ולהלכה קיי""ל כהר""ן והרשב""א דהיכא דנשאר עליו מעט אינו מותר אלא במקום הפסד}, והקשה רע""א מדלף, ולענ""ד יש לומר דאינו רוצה לנערו מיד דיתלכלך הרצפה]"	סימן רסה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשרוצה לקבל הפחם?	"בציור זה אפשר לנערו אבל לא מיד ומקרי ביטול כלי מהיכנו לפי שעה ואינו מותר אלא במקום הפסד (מ""ב ס""ק ה')"	סימן רסה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לבטל כלי מהיכנו?	"כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') שמצינו ברש""י שלשה פירושים, רש""י בדף מ""ב כתב דהוי כמחברו בטיט, רש""י בדף מ""ג כתב שעושהו מוקצה, ורש""י בדף קנ""ד כתב דמחזי כסותר, וביאר הפנ""י (שבת מ""ג ע""א) דכלי קיבול שראוי להשתמש בו אינו סותר אלא בונה, וכרים וכסתות שאין דרך לחברם בטיט שייך בהו סותר דאין ראוין לשכיבה [והרמב""ם רק כתב הטעם שסותר, וכ""כ המ""ב (ס""ק ו'), ומשמע דאפי' בדברים קשים יש בו איסור סתירה ולא איסור בונה, ודלא כהפנ""י]"	סימן רסה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שמלאכתו לאיסור?	"כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') דאפ""ה יש בו איסור ביטול כלי מהיכנו דמתחילה היה מותר לטלטלו לצורך גו""מ ועכשיו אסור (ביה""ל ד""ה מפני)"	סימן רסה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש איסור ביטול כלי מהיכנו בכל מיני דברים המיוחדים לכך?	"כתב השפ""א (שבת מ""ב ע""ב) כלי שהוא מייחד לקבל שמן מותר ליתנו תחת הנר [ובזה מיישב קושיית תוס' שם], ורשז""א (שש""כ פכ""ב הע' מ""ז) התיר להשתמש בנייר חד פעמי דהוא מיוחד לכך ואינו סותר, וכעין זה מצינו בתוספת שבת (סי' של""ה סעי' ד') דבמוסתקי ליכא ביטול כלי מהיכנו כי היכי דליכא סותר [אכן, עי' בשעה""צ לקמן (סי' שי""ג ס""ק ל""ז) דהפמ""ג רצה להקל בדבר שאינו כלי דלא שייך ביה ביטול כלי מהיכנו, והשעה""צ חולק עליו משום לא פלוג, ולכאורה ה""ה בכלי המיוחד לכך או מוסתקי יש לאסור משום לא פלוג, וצ""ע] {ונראה להוסיף דזהו כלפי האיסור סתירה אבל לגבי האיסור בונה נראה דמותר רק אם הוא דומה לכרים וכסתות שהם רכים ואין שייך לחברם בטיט אבל בדבר קשה לא [אבל בשבות יצחק הביא שהמאירי ס""ל כטעמא של בונה וגם ס""ל דמהני כלי המיוחד לכך, וצ""ב], וא""כ בפח אשפה נראה דלגבי הפח ממש יש בו איסור בונה וצריך להניח דבר היתר בתוך הפח בכל שעה אבל לגבי השקית שבפח נראה דאין בו איסור כלל דליכא סתירה מפני שהוא מיוחד לכך וליכא בונה מפני שהוא רך [ומה שנוהגין העולם להקל בזה נראה שהם תופסים שהעיקר איסור הוא משום סותר וכמ""ש המ""ב וא""כ כל דבר שהוא מיוחד לכך ליכא איסור ואפי' בדברים קשים], וכן לגבי טיטולים שמותר להניחם בשקית דאין זה סתירה שהשקית מיוחד לכל תשמיש ותשמיש [ועדיין יש לדון אם הפח מיוחד לזבל לבד א""כ לא מהני מה שהוא מניח כלי היתר בתוכו כל שעה, אמנם הגר""ש פעלדער שליט""א אומר שיניח בתוכו שקית של אשפה רקים שזהו דרך העולם וס""ל דאפ""ה לא מהני להניח בו דברים אחרים דהרי הפח מיוחד לזבל ושקיות אלו ולא לשאר דברים המותרים, אכן העצם דין דלא מהני כלי של היתר על כלי המיוחד לכך צ""ע וכמ""ש לקמן בסי' רע""ט, ע""ש]}"	סימן רסה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצות להינצל מאיסור ביטול כלי מהיכנו?	"1) יתן דבר היתר לתוך הכלי מתחילה ואז יהא מותר לטלטלו, ודוקא באופן שא""א לנער ההיתר מתוך האיסור, ועוד דוקא כשהיתר חשוב יותר מן האיסור (הגהות אשר""י, ב""י, מג""א ס""ק ב', מחה""ש, מ""ב ס""ק ו') [והקשה רע""א א""כ למה אסור ליתן כלי תחת הנר לקבל השמן הרי יכול ליתן דבר היתר לתוך הכלי אח""כ ואז מותר לטלטל הכלי אגב ההיתר ואינו נעשה בסיס להשמן קודם לכן דאין מוקצה לחצי שבת, ותי' החזו""א (סי' מ""ח ס""ק ח') הרי הוא מבטלו מהיכנו לפי שעה]<br>2) כתב תשובת מהרי""ל דיכול ליתן כלי תחת השלחן מבעוד יום [אבל לא בשבת גופו אע""פ שהוא ג""כ גרמא מ""מ זהו צורת ביטול כלי מהיכנו דכך אסרו חז""ל אע""פ שהוא גרמא (מנח""ש ח""א סי' ט' ענף ג' אות ט') {והיינו שאסרו ליתן כלי במקום שסופו לבא לידי ביטול אבל לא אסרו להסר השלחן}], ובשבת כשהולך לישן יסיר השלחן והכלי עומד מעצמו תחת הנר [וביאר המחה""ש אע""פ שגרם כיבוי הוי מח' בין ר' יוסי ורבנן הכא כו""ע מודו בגרם ביטול כלי מהיכנו דאיסורו אין לו עיקר מן התורה ומותר אפי' שלא במקום הפסד {ומכאן ראיה דמותר לעשות גרם איסור דרבנן כשאין עיקרו מן התורה כגון גרם כיבוי דמתכת}], ועוד הוסיף המהרי""ל דאינו מכוין לבטל הכלי מהיכנו [וביאר המחה""ש דאע""פ שהוא פס""ר מ""מ מקילינן משום סברא ראשונה דהוי גרם איסור דרבנן],ואע""פ שמסיים שאינו רוצה לסמוך על היתר זה אלא בהסכמת רבותיו כבר כתב המג""א (ס""ק ב') דהוי הוראה ברורה (מ""ב ס""ק ו')"	סימן רסה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עדיין לא נטף השמן לתוך הכלי בשבת?	"כתב המג""א (ס""ק ג') דלא נאסר הכלי במחשבה גרידא, אמנם כתב הא""ר דאם כבר נטף שמן לתוך הכלי מערב שבת אע""פ שכבר נשפך השמן קודם שבת מ""מ נעשית כלי שמלאכתו לאיסור ומוקצה [והפמ""ג (א""א ס""ק ג') מפקפק עליו קצת] (מ""ב ס""ק ז')"	סימן רסה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסתפק מהשמן שנטף לכלי בשבת?	"לא דהוי מוקצה [דהוקצה השמן בין השמשות להנר (מ""ב ס""ק ט')], וחידש הפמ""ג (א""א ס""ק ג') דאפי' אם יש בו הרבה שמן של היתר מערב שבת אפ""ה אינו בטל דהוי דבר שיש לו מתירין (מ""ב ס""ק ח') [והפמ""ג מסתפק אם יש בו יין שרף מבעוד יום דהוי מין בשאינו מינו דאז אפי' דבר שיש לו מתירין בטל אבל מסתפק אם בטל בששים או ברוב]"	סימן רסה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליגע בנר דלוק?	"הרמ""א כתב שאסור שמא יתנדנד ויטה, וביאר המג""א (ס""ק ד') דזהו כדעת התרוה""ד דחידש דאסור ליגע מוקצה אע""פ שאינו מזיזו אם הוא לצורך דבר האסור וא""כ אסור ליגע בנר דלוק בכל אופן שמא יטה ובנר שאינו דלוק אסור כשהוא לצורך דבר האסור (מחה""ש), אבל המגיד משנה ס""ל דמותר ליגע כל מוקצה אם אינו מזיזו, והקשה המג""א דראינו שהרמ""א ס""ל כהמגיד משנה, אלא ביאר המג""א דיכול לפרש הרמ""א ע""פ הדרכ""מ (ס""ק ב') דמיירי בטלטול מן הצד, וביאר המג""א דהיינו כשנוטל דבר היתר ממנו וממילא מזיז הנר דהוי טלטול מן הצד לצורך דבר המותר ואינו אסור אלא משום שמא יתנדנד ויטה (מ""ב ס""ק י'), אמנם בביה""ל (ד""ה פן) רצה לפרש הדרכ""מ כפשוטו דמבואר מהאו""ז גופה דמה שהוא מתנדנד ע""י נגיעה ממש נקרא טלטול מן הצד, אבל המ""ב לקמן (סי' רע""ז ס""ק י""ט) כתב דאסור ליגע במנורה אם הוא מתנדנד."	סימן רסה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליגע בנר של שעוה?	"מבואר לקמן (סי' רע""ז) דלא חיישינן שמא יטה בנר של שעוה (מ""ב ס""ק י""א), והאו""ז מחמיר אפי' בנר של שעוה (ביה""ל ד""ה ויטה) [והא דכתב הגר""א (בסי' ער""ה) דחיישינן להטיה בנר של שעוה היינו כשהוא עושה בכוונה משא""כ הכא מיירי שלא בכוונה (ביה""ל שם)]"	סימן רסה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן כלי תחת הנר לקבל ניצוצות?	"מותר בלא מים [אפי' בשבת] מפני שאין בהם ממש, אבל במים אסור [אפי' מערב שבת], ואם עבר ונתן יסלקנו (רש""י שבת מ""ב ע""ב, פמ""ג מש""ז סס""ק ג', ביה""ל ד""ה אבל) {ויש לפרש כדי שלא יבא לידי ביטול כלי מהיכנו, אבל בעלמא אמרינן דאם כבר עבר על איסור דרבנן א""צ לסלקו, וכמ""ש הביה""ל לקמן (סי' שט""ז סעי' ו' ד""ה ישב)}"	סימן רסה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל הכלי שאין בה מים?	"כן, אבל הניצוצות מוקצה משום נולד (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""ד) {והכלי אינו בסיס דאינם חשובים כלל}"	סימן רסה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור ליתן כלי מלא מים תחת הנר מערב שבת, הרי מותר ליתן מים על טלית שנאחז האור?	"1) כתבו תוס' (שבת מ""ז ע""ב) דגזרינן שמא יתחיל ליתן המים קודם נפילת הניצוצות ומכבה בידים א""נ יגביה הכלי כנגד הניצוצות והוי כיבוי ממש, וזה לא שייך בטלית<br>2) ועוד תרצו תוס' דהכא ליכא הפסק בין הניצוצות להמים אלא הוא תחת הניצוצות משא""כ בטלית האש מן הצד ואין האש נופלת לתוך המים להדיא<br>3) ועוד תרצו תוס' דבטלית כל כוונתו שלא תתפשט האור ולא לכבותו [והא דראינו היתר ליתן כלים מלאים מים לכבותה היינו משום שיש בו הפסק כלי (לבושי שרד ס""ק י""ד)] (וכל תירוצים אלו מובאים במג""א ס""ק ח')"	סימן רסה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מחיצה של שלג כשנאחז הטלית באור?	"לפי התירוץ ראשון ושני מותר [דאינו שייך להגביה הבגד וגם האש בצד הבגד], אבל לטעם שלישי אסור אם כוונתו לכבותה (מג""א ס""ק ח')"	סימן רסה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא משאר מלאכות שמותרים מערב שבת?	"תרצו תוס' (שבת מ""ז ע""ב) דשאני הכא דלא דמי האיסור כ""כ ושמא יעשה איסור בשבת ממש (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק ט""ו)"	סימן רסה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם רואה נר שנכפף ויפול על השלחן?	"כתב הא""ר בשם האיסור והיתר דבמקום דליקה ח""ו מותר ליתן כלי מלא מים תחתיו, אבל הפמ""ג (מש""ז ס""ק ג') מפקפק עליו דמגמ' אינו משמע כן, ולמעשה הכריע המ""ב (ס""ק ט""ז) דיש להקל במקום הדחק ע""י קטן"	סימן רסה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר ליתן מים לתוך הנר שמדליקין בו?	"1) כתבו תוס' (שבת מ""ז ע""ב) מפני שאינו מכוין לכיבוי אלא להגביה את השמן ולא שייך למיגזר מידי שמא יעשה בשבת (וכ""כ השו""ע)<br>2) הרא""ש כתב מפני שאינו עושה כיבוי כלל דבלא""ה נמי יכבה כשיכלה השמן [ולפי""ז מותר ליתן מים בתוכה בשבת נמי (מג""א ס""ק י'), והא""ר אוסר (רע""א, ביה""ל ד""ה כיון)]<br>3) הסמ""ג (מובא בדרכ""מ ס""ק א') כתב דמותר כיון שאין המים בעין (וכ""כ הרמ""א) [והמג""א (ס""ק י') חולק על הדרכ""מ ורמ""א וס""ל דכוונת הסמ""ג הוא ממש כתוס' דתלוי בכוונתו, אכן כתב הביה""ל (ד""ה וי""א) דהגר""א (ס""ק ה') ס""ל דתלוי בב' תירוצים בתוס' דלפי התירוץ ראשון מותר דאינו נופל להדיא לתוך המים [וע""ע ברשב""א דס""ל דזה מקרי נופל להדיא], ולפי תירוץ שני אסור דאם מכוין לכבותה צריך הפסק מחיצה, והערוה""ש (סעי' י""ג) ג""כ דחה המג""א, ע""ש]<br>4) האו""ז (מובא בדרכ""מ שם) כתב דמותר מפני שנתן המים קודם שהדליקו [ולפי""ז מותר אפי' כלי בפנ""ע מותר קודם שהדליקו, אבל למעשה לא סמכינן על תירוץ זה לחוד (ביה""ל ד""ה לתוכו)]<br>5) הכל בו והרשב""א (שבת מ""ז ע""ב) ס""ל דבכלי אחד מותר דהכל יודעים שאסור ליגע בו משחשיכה (ומובא שיטה זו בחת""ס ובא""ר ובמ""ב ס""ק י""ח)"	סימן רסה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכוונה לכבותה?	"ביאר הט""ז (ס""ק ג') דלאחר שיכלה השמן יכבה מיד ולא יקלקל הכלי, אבל הא""ר בשם המלבושי יו""ט פי' שיכבה הנר אף שיש עדיין קצת שמן (ביה""ל ד""ה מתכוין)"	סימן רסה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הרמ""א, למה מותר לגרום כיבוי שלא במקום הפסד?"	"דוקא גרם כיבוי בשבת אינו מותר אלא במקום הפסד אבל גרם כיבוי מערב שבת מותר בכל אופן (ביה""ל ד""ה גרם)"	סימן רסה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן מים לתוך הקנה שעומד בו נר שעוה?	"כתב המג""א (ס""ק י') דלפי רוב ראשונים יהא אסור דהרי כוונתו לכבות, והאש נופל לתוכו, והמים בעין, והמים תחת האש, אלא לפי האו""ז (שמובא בדרכ""מ) יהא מותר דנותן המים קודם שהדליקו [ולפי הרא""ש יש לעיין אם המים גורם כיבוי מהר], ולמעשה כתב המ""ב (ס""ק י""ח) דבמקום צורך יש לסמוך על הכל בו, וגם יזהר ליתן המים תחילה לצאת גם דעת האו""ז."	סימן רסה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן חול בתוך הקנה?	"זה מותר לכו""ע (מ""ב ס""ק י""ח) "	סימן רסה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם צריך גוי להדליק לצורך חולה, ומעצמו מוסיף מים עם השמן לתוך הנר, האם צריך למחות בו?	"כתב השע""ת (ס""ק א') דכיון שהוא עושה כמנהג העיר א""צ למחות בו (ביה""ל ד""ה כיון)"	סימן רסה סעיף ד		
